מה הוא מצב הפטנטים בישראל בהשוואה לשאר העולם? ה- WIPO (משרד הפנטים הבינלאומי) פרסם דו"ח באפריל 2020, שהראה את הקטגוריות המובילות של פטנטים ואת המדינות עם מספר בקשות הפטנטים הגדול ביותר. הקטגוריות הפופולריות ביותר היו טכנולוגיית מחשבים, תקשורת דיגיטלית, מכונות / מכשירים חשמליים / אנרגיה, טכנולוגיית מדידה וציוד רפואי.
סין עקפה את שאר העולם מבחינת מספר הפטנטים הרשומים בשנת 2019. הכתובת הייתה על הקיר כבר זמן מה מכיוון שמבחינת מספר בקשות הפטנטים סין עקפה את ארצות עוד ב -2012.
הרבה מפעילות הפטנטים בסין נובעת מסובסידיות ממשלתיות המוצעות לכיסוי דמי רישום, שכר טרחת עורכי דין, הקלות במיסים ותגמולים בגין שימוש בפטנטים ומודלים של שירות. ב-2006 פתחה סין תוכנית למדע וטכנולוגיה לטווח בינוני עד ארוך אשר מטרתה להפוך את כלכלתה מיצרנית לממציאה/מעצבת מוצרים.גם יפן וקוריאה הציעו סובסידיות דומות.
אז היכן נמצאת ישראל מול התחרות והסובסידיות הממשלתיותת הנדיבות הללו?
אומת הסטארט-אפ שלנו היא מספר 17 מבחינת בקשות לפטנטים, ותשיעית בפטנטים לנפש, מספר גבוה ביותר גם בתוך ה- OECD ועוקפת הן את ארצות הברית והן את סין.
בחינה גרפית ממחישה לנו את פעולה הפטנטים העולמית באופן בהיר יותר.
מבחינה אזורית ישראל סוג של אי.
נתון מעניין שניתן להםיק ' ממספר הבקשות והמענקים במאגר ה - WIPO הוא ״שיעור ההענקה״ - כלומר מספר הפטנטים שהוענקו חלקי מספר הבקשות (בשנת הבקשה).
ניתן לראות כי קיימת מגמת ירידה כללית, כאשר אחוזי הקבלה של כ- 75% בשנות השבעים צנחו ל ~ 55% בימינו.
בעוד שבישראל אין 'תגמול ספציפי לפטנטים, עדיין קיימת מידה מסוימת של תמיכה ממשלתית במו"פ, כולל השקעות בחברות סטארט-אפ בשלב מוקדם, תמיכה במחקר אוניברסיטאי והשתתפות במספר הסכמי מו"פ דו-ורב-לאומיים.
כתוצאה מכך מדורגת ישראל במקום החמישי ברשימת המדינות החדשנות של בלומברג (מפה למטה), ובמקום ה -13 במדד החדשנות העולמי.
מימון ממשלתי וגופים ציבוריים הם המקורות העיקריים לכספי מו"פ עבור יותר ממחצית מפעילות המו"פ בישראל.
מרבית הכסף מוקצה לפיתוח כלכלי בענף התעשייה והחקלאות, המהווה חלק בהשוואה למדינות אחרות. למעלה מ- 40% משמשים לקידום ידע באמצעות קרנות מחקר לאומיות, דו לאומיות וממשלתיות ובאמצעות הקצאות אוניברסיטאיות אישיות מהקרן האוניברסיטאית הכללית המנוהלת על ידי המועצה להשכלה גבוהה, והשאר מוקדש לתחומי הבריאות והרווחה.
רשות החדשנות הישראלית (לשעבר משרד המדען הראשי), משרד הכלכלה והתעשייה אחראים על יישום התמיכה הממשלתית במחקר תעשייתי באמצעות החוק לעידוד מו"פ תעשייתי.
משרד הכלכלה והתעשייה פועל בתקציב שנתי של כ -300 מיליון דולר, שהוצא על כ -1,000 פרויקטים שבוצעו על ידי 500 חברות.
קרן המו"פ מציעה מענקים מותנים של עד 50% מעלויות המו"פ שאושרו לסטארט-אפ, כאשר חברות סטארט-אפ מצליחות מחזירות את המענק בתשלומי תמלוגים וסטארט-אפים אשר אינם מצליחים לא מחויבים להחזיר את ההשקעה.
מלבד מכון החדשנות, התמיכת הממשלתית במחקר כוללת מענקים לשבע אוניברסיטאות מחקר. למעלה מ -80% מכלל המחקר הישראלי שפורסם וכמעט כל המחקר הבסיסי נערכים באוניברסיטאות. הקרן הישראלית למדע (ISF) היא המקור השולט במימון מחקר בסיסי תחרותי.
תמיכה נוספת של הממשלה ניתנת לעשרות מכוני מחקר ממשלתיים וציבוריים, ולמאות מפעלים אזרחיים וצבאיים אשר גם הם מבצעים מו"פ משמעותי.
בנוסף, מספר מרכזים רפואיים גם הם תורמים גם לתפוקת המו"פ של ישראל בתחומים של תוכנה, מכשירים רפואיים ואבחון, פארמה, טלקומוניקציה, ייצור חשמל, ניהול משאבי מים ועוד. מעבר לכך, מוצעות הטבות מס לחברות שיכולות להפגין השקעה רצינית במו"פ.
הקרנות הדו לאומיות זמינות לשימוש סטארטאפים ישראלים המעוניינים בשותפויות מסוגים שונים עם גוף זר אחד או יותר. כל זאת בנוסף למו"פ המשמעותי שביצעו אלפי סטארטאפים קטנים, החל מתלמידי תיכון וכלה בחברות שהגיעו להנפקות של מיליארד דולר.
Comentarios